מחירון לוי יצחק , האם זהו הכלי היחיד לקביעת ערך רכב ? 

מאת מיכל בסה (חסין), עו"ד

בית המשפט קבע כי אין להסתמך אוטומטית על מחירון לוי יצחק לקביעת ערך הרכב, אלא במקרה בו התובע בעצמו הסתמך על מחירון זה

כך נקבע בפסק דין שניתן ע"י כב' השופטת יהודית שבח בתביעה שהגישה חברת הפועלים ליסינג בע"מ נ'  ליברובסקי ובניו בע"מ ואח'.

העובדות
חב' הפועלים ליסינג הגישה תביעה כספית כנגד חב' ליברובסקי וכנגד החתומים על כתב ערבות לחיוביה של החברה בגין יתרת חוב שלא שולמה. בין החברות נכרת הסכם ליסינג לפיו השכירה חב' הפועלים ליסינג לחב' ליברובסקי כלי רכב מסחרי בתמורה לדמי שכירות הנקובים בהסכם.
בהתאם להסכם, היה על חב' ליברובסקי לשלם 60 תשלומי שכירות חודשיים במשך 5 שנים כשבתום התקופה עמדה לזכותה האופציה לרכוש את הרכב במחיר סמלי.דא עקא, שבמהלך השנה השניה החלה חב' ליברובסקי לפגר בתשלום דמי השכירות ונאלצה, בהתאם להסכם ולמוסכם, להחזיר את הרכב לחב' הליסינג על מנת שזו האחרונה תממשו לצורך פרעון החוב. למרות מימוש הרכב על ידי חב' הליסינג על דרך מכירתו למרבה במחיר נותרה עדיין, לגירסת חב' הליסינג, יתרת חוב שלא שולמה.
אחד הנתבעים (שהינו ערב לחובות חב' ליברובסקי כלפי חב' הליסינג) העלה טענות באשר לגובה החוב, החל באופן מכירת הנכס וגובה התקבול בגינו, עבור לחיובים שונים בהם חויבה חב' ליברובסקי שלא כדין וכלה בטעויות חישוב שנפלו אצל חב' הליסינג.

חב' הליסינג מכרה את הרכב תמורת סך של 88,000 ש"ח (75,214 + מע"מ) וגורסת כי זהו המחיר המקסימלי שניתן היה לקבל בעבורו. הנתבעים טענו כי הרכב נמכר תמורת "נזיד עדשים" וכי יש להפחית מחובם את ערכו הריאלי ולא את סכום המכירה בפועל תוך שהם מפנים למחירון של יצחק לוי, אצלו מוערך ערך הרכב נכון ליום המכירה ב - 135,000 ש"ח, כך שערך הרכב לגבי דידם, בתוספת התוספות מתבטא ב - 138,700 ₪.

נקבע
אכן ככלל הצדק עם חב' הליסינג שכן על מנת להוכיח את ערכו של כלי רכב יש להגיש חוות דעת שמאי ולאפשר חקירתו בבית המשפט, שהרי מחירונו של מר יצחק לוי, עם כל הכבוד, אינו חלק מן הידיעה השפוטית ו/או מנהג ו/או אכסיומה שאינה טעונה הוכחה. אולם לכל כלל היוצא מן הכלל בצידו ובמקרנו התבססה חב' הליסינג בעצמה על מחירון לוי והסתמכה עליו כך שהיא מושתקת מלמנוע מן הצד שכנגד לנהוג כמוה. לפיכך, אין למנוע מן הנתבעים לעשות כן, ויש  לבדוק, איפוא, את הפער בין המחיר המופיע במחירון לבין מחיר המכירה ו/או המחיר הנקוב בחוות הדעת.

בנוסף, בית המשפט בחן האם קמה לחב' הליסינג הזכות למכור את הרכב על מנת לפרוע את החוב והאם זכות זו הופעלה בתום לב והגיע למסקנה כי נוכח מחיר המחירון הגבוה באותה עת לעומת יתרת החוב הכוללת, שררה בין הצדדים הבנה בדבר ההנחה לפיה מכירת הרכב אמנם תכסה את יתרת החוב ותשחרר את הנתבעים מתשלום נוסף.
 
בשים לב לעובדה כי לאור מכירת הרכב במחיר כה נמוך עדיין נותרה חב' ליברובסקי חייבת כספים לחב' הליסינג הרי לאור עקרון תום הלב היה על חב' הליסינג לידע את הנתבעים באשר לאפשרות כי תוותר יתרת חוב לאחר המכירה ולתת להם הזדמנות נאותה למצוא בעצמם קונה במחיר גבוה יותר. משלא עשתה כן, אף כי לטענתה לא היה סיכום כאמור, הרי הפרה חב' הליסינג את חובת תום הלב. משלא ניתנה הזדמנות סבירה למצוא קונה במחיר גבוה יותר וחב' הליסינג עמדה על מיצוי זכותה כקבוע בהסכם, הרי לא נהגה כפי שראוי היה שתנהג, ובית המשפט יפחית מיתרת החוב את המחיר שניתן היה לקבל בעבור הרכב ולא את המחיר שנתקבל בפועל.

בשים לב למצבו הטוב של הרכב ותנאי השוק מחד ועובדת היותו רכב של חברה מצד שני נקבע כי הפחתה בשעור של 25% תשקף נאמנה את ערכו הריאלי מינמלי של הרכב במועד מכירתו ותהא הוגנת כלפי שני הצדדים. לפיכך, מחיר המחירון במועד המכירה ב - 135,000 ש"ח כולל מע"מ ובתוספת "התוספות" מתבטא המחיר ב - 138,700 ש"ח. לאחר ניכוי של 25% מהסכום הנ"ל מתקבלת תוצאה של כ - 104,000 ש"ח. אשר על כן ערכו הריאלי של הרכב ביום המכירה התבטא ב - 104,000 ש"ח לכל הפחות. סכום זה יש לנכות מיתרת החוב נכון ליום המכירה.

ת.א 26877/98 הפועלים ליסינג נ. ליברובסקי ובניו בע"מ . ניתן ביום 28.8.00.

הכותבת: מיכל בסה (חסין), עורכת דין ומגשרת מוסמכת. מחברת הספר "פילוסופיה של המשפט-מבוא לתורת המשפט" בהוצאת אתיקה.

תוכן המאמר נועד להשכלה בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או  הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.